החלטה בתיק סע"ש 26023-05-12

1.         התובע הגיש כנגד הנתבע תביעה שעניינה הפסקת ההתקשרות בינו לבין            הנתבע,  אשר תחילתה בזכייתו במכרז לתפקיד יועץ רפואי בסניפי הנתבע            באזור הצפון.

            אין חולק כי התובע זכה כדין במכרז וכי לאחר מספר חודשים הנתבע הודיע לו            על הפסקת ההתקשרות עימו.

            לטענת התובע, הפסקת ההתקשרות נעשתה שלא כדין ופגומה היא בפגמים       רבים.

            הנתבע, מצידו, טוען כי מעבר לכך שעל פי ההסכם נקבע שלא יתקיימו בין         הצדדים יחסי עובד ומעביד, הרי שרשאי היה להפסיק את ההתקשרות בכל   עת, וזו נעשתה משיקולים ענייניים.

2.         מושא החלטה זו הינה בקשת התובע לחייב את הנתבע להשיב על שאלון           ששיגר אליו, ואשר הנתבע הודיע על סירובו ליתן מענה למי מבין השאלות     הנכללות בו.

            בית הדין הפנה את התובע להוראות תקנות סדרי הדין וההלכה הפסוקה          לפיהם רק במקרים חריגים יחייבו בתי הדין צדדים לדיון להשיב על שאלון,   והורה לו לנמק את בקשתו ולהבהיר מהם, לדידו, הטעמים המיוחדים מכוחם             הוא טוען שיש לחייב את הנתבע להשיב על השאלון שהפנה אליו.

            ואלה הטעמים שנטענו מצד התובע -

            א.        המדובר במקרה של "דוד מול גולית" כאשר כל הנתונים הקשורים                    במכרז תנאיו, פרטי הניגשים אליו ואלה שזכו בו - כולם מצויים אצל                הנתבע.

                        בידי הנתבע מצוי כלל המידע הדרוש לתובע כדי להוכיח את תביעתו.

            ב.         מדובר במקרה בעל נסיבות חריגות, כאשר התובע זכה במכרז ועבודתו              הופסקה זמן קצר לאחר תחילתה בנימוקים שונים שאת סיבתם                               האמיתית יש לברר.

            ג.         ככל שלא יקבל את המענה לשאלותיו - לא יהיה בידי התובע המידע                  הדרוש כדי להפריך את הדברים שיוצהרו ע"י עדי הנתבע, ובכך ייגרם                       לו נזק ראייתי.

            ד.         לנתבעת לא ייגרם כל נזק ככל שיינתן מענה לשאלות שבשאלון.

3.         הנתבע, מצידו, הודיע על התנגדותו להשיב על השאלון, ואלה עיקר טעמיו -

            א)        התובע לא הפנה לטעמים מיוחדים ולא הבהיר במה חריגה התביעה                   שבפנינו.

            ב)         כל השאלות שנכללות בשאלון הן כאלה שיכולות לקבל מענה במסגרת              הרגילה והמקובלת של ישיבת הוכחות והחקירות הנגדיות.

            ג)         אין כל הצדקה, בנסיבות המקרה דנן, להיעתר לבקשה.

4.         תקנה 46 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב 1991, קובעת כהאי      לישנא -

            " א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים , ולבקשת בעל דין אף          לגילוי או לעיון במסמכים , אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי           לחסוך בהוצאות .

 ב) בית הדין או הרשם רשאי , מטעמים מיוחדים שיירשמו , ליתן לבקשת בעל דין צו           למסירת שאלון לבעל דין אחר , אם היה סבור שיש בכך כדי לאפשר לבית הדין להכריע       בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי -הדין" .